ב-1 ביולי 2024 נכנסה לתוקף רפורמת "לא עוצרים בנמל", אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר בתחום היבוא לישראל בשנים האחרונות.
הרפורמה משנה לחלוטין את תהליכי אישור המוצרים המחויבים בעמידה בתקינה רשמית, ומטרתה להקל על היבואנים, להפחית בירוקרטיה, ולזרז את הליך שחרור הסחורה בנמלי ישראל.
מהי מטרת הרפורמה?
הרפורמה נולדה מתוך צורך לייעל את תהליכי היבוא בישראל ולצמצם את העיכובים שנגרמו בשל הצורך בקבלת אישורים רגולטוריים לכל משלוח. הרעיון המרכזי הוא להעביר את האחריות על עמידה בתקינה מהמדינה לייבואנים עצמם, תוך פיקוח מדגמי במקום פיקוח מקדים.
בעבר, יבואנים נדרשו להגיש בקשות מסובכות לקבלת אישור יבוא טרם הגעת המשלוח לישראל, לעבור בדיקות שונות ולעיתים להמתין זמן רב עד לקבלת אישור השחרור מהנמל. הרפורמה מבטלת את הצורך באישור מוקדם עבור מוצרים מסוימים, ובמקום זאת, היבואנים נדרשים להצהיר על עמידת המוצרים בתקינה באופן דיגיטלי.
מהם השינויים המרכזיים ברפורמה?
1. ביטול הצורך בבקשת אישור יבוא מראש
במסגרת הרפורמה, יבואנים כבר אינם מחויבים להגיש בקשות מיוחדות לאישור יבוא עבור מוצרים החייבים בתקינה רשמית.
במקום זאת, ניתן לדווח על עמידה בתקינה ישירות דרך מערכת "שער עולמי", מערכת המכס המרכזית לניהול תהליכי היבוא, היצוא והמכס בישראל.
2. מערכת קודי פטור חדשה להצהרת עמידה בתקינה
כדי לפשט את תהליך היבוא, משרד הכלכלה ומינהל המכס פיתחו מערכת קודים ייחודית, המאפשרת לכל יבואן להצהיר על עמידת המוצרים בתקינה על ידי הזנת קוד פטור מתאים:
- קוד 60 – עבור מוצרים החייבים בעמידה בתקינה רשמית אך אינם דורשים אישור מוקדם.
- קוד 61 – עבור מוצרים המיועדים ליצוא בלבד.
- קוד 62 – עבור מוצרים המשמשים למחקר ופיתוח.
- קוד 63 – (עדיין בפיתוח) עבור מוצרים שלא חל עליהם תקן מחייב.
הזנת הקוד הנכון מהווה הצהרה משפטית מצד היבואן על עמידת המוצרים בדרישות החוק, ובכך מאפשרת שחרור מהיר של הסחורה מהנמל.
3. הגברת האחריות האישית של יבואנים
לצד ההקלות, הרפורמה מטילה אחריות משמעותית יותר על היבואנים. אם בעבר המדינה הייתה בודקת כל משלוח באופן פרטני לפני מתן אישור, כעת היבואנים נדרשים לשמור מסמכים ולהיות מוכנים להציגם בעת הצורך.
כל יבואן חייב לתעד ולשמור תיק מוצר, הכולל את כל האישורים, דוחות הבדיקות, ותעודות ההתאמה הנדרשות. המדינה שומרת לעצמה את הזכות לבצע בדיקות מדגמיות, ואם יתברר שמוצר לא עומד בדרישות – היבואן עשוי לעמוד בפני סנקציות.
מה לגבי מוצרים שהיו זכאים לפטור לפני הרפורמה?
בעבר, ניתן היה להגיש בקשה לפטור מיוחד ממשרד הכלכלה עבור מוצרים מסוימים. אולם, עם כניסת הרפורמה לתוקף, האפשרות הזו נעלמת עבור מוצרים מקבוצות יבוא 2 ו-3. הסיבה לכך היא שהרפורמה קובעת שמוצרים אלו כבר לא מחייבים אישור מוקדם, ולכן האחריות כולה עוברת לייבואן.
ליבואנים שהסתמכו בעבר על הפטור, משרד הכלכלה מאפשר תקופת מעבר עד 31 באוגוסט 2024, במסגרתה ניתן להמשיך להשתמש במסמכים הישנים במקרה של בקרת יבוא.
איך המדינה מסייעת ליבואנים להסתגל לרפורמה?
משרד הכלכלה מפעיל מוקד ייעודי ליבואנים, המספק מענה לשאלות והבהרות בנושא הרפורמה. כמו כן, ניתן להגיש פניות מקוונות דרך טופס ייעודי באתר משרד הכלכלה.
בנוסף, מנהל התקינה פרסם מסמך שאלות ותשובות רשמי, המרכז את השאלות הנפוצות של יבואנים לגבי הרפורמה, וניתן למצוא אותו באתר משרד הכלכלה כאן.
איך ניתן להיערך נכון לשינויים?
כדי להימנע מטעויות ולוודא עמידה בדרישות החדשות, מומלץ לכל יבואן:
- להכיר את קודי הפטור ולוודא שהם מוזנים נכון במערכת "שער עולמי".
- לשמור תיקי מוצר מסודרים, הכוללים את כל האישורים הנדרשים.
- לבדוק את הנהלים החדשים שפרסם משרד הכלכלה ולוודא שכל המוצרים עומדים בדרישות התקינה העדכניות.
- להיעזר במומחים בתחום היבוא והתקינה כדי להימנע מהפרות רגולטוריות.
פחות בירוקרטיה, יותר אחריות אישית
רפורמת "לא עוצרים בנמל" מקלה על תהליכי היבוא ומבטלת חלק גדול מהבירוקרטיה שהכבידה על יבואנים. עם זאת, היא גם מטילה אחריות מוגברת על היבואנים לוודא שהמוצרים שהם מייבאים עומדים בכל התקנות הנדרשות.
המשמעות היא שהתהליך אמנם מהיר ויעיל יותר, אך דורש ניהול קפדני יותר של מסמכים, התאמות לתקינה, ושימוש נכון בקודי הפטור החדשים.
ליבואנים שמעוניינים לוודא שהם פועלים בהתאם לרפורמה, מומלץ לבדוק את הנחיות משרד הכלכלה באתר הרשמי כאן.
